פסיכולוג בסקייפ

"אז איך זה להיות פסיכולוג בסקייפ?"

כאשר אדם מספר לאנשים חדשים מה המקצוע שלו, יש בד"כ מספר תגובות אופייניות. לדוגמא, הכרתי פעם אדם שלמשפחתו היה מפעל למצות (כן, מצות של פסח), וכשהיה מספר זאת היה באותה נשימה גם אומר: "לא, אני לא זה שעושה את החורים במצות וכן אנחנו עובדים גם בשאר השנה…".
כשפסיכולוג מציג את עצמו בחברה חדשה, ישנן גם כן מספר תגובות אופייניות, והן מעניינות עוד יותר כשהפסיכולוג חושף שהוא עובד גם כפסיכולוג בסקייפ.

מכר חדש: "אז מה אתה עושה בחיים? "
פסיכולוג: "אני פסיכולוג". 

תגובות אופייניות להיכרות חברתית עם פסיכולוג:
-שתיקה
-"אוי לא! אז עכשיו אתה מנתח אותי?"
-"זה נכון שאתם הולכים ללמוד את זה כי אתם נורא מתוסבכים? "
-"וואי וואי עכשיו אני צריך לחשוב על כל מה שאני אומר"
-"אחלה מקצוע אבל אני לא מאמין בפסיכולוגיה"
ותגובה שנתקלתי בה  אמנם רק פעם אחת ונחרטה בליבי:
-"ת'כלס כדי להיות פסיכולוג מה שצריך זה שתי כורסאות נכון?"…

ובכן. אינני יכולה לדבר בשם כל הפסיכולוגים אבל באופן כללי אני חושבת שהתגובות הללו, שבחלקן יש משהו עוקצני, נובעות בעיקר מחשש שפסיכולוג הוא קורא מחשבות שרוצה ויכול ללמוד עליך דברים מבלי שאמרת אותם. מאיפה הגיע הרעיון הזה? בעקרון, בסיטואציה של טיפול, המטפל אכן יכול לחבר בין דברים או לנתח התנהגות לא מילולית לכדי מסקנה כלשהי, אבל חשוב לזכור שהמיומנות הזו באה לידי ביטוי בהקשר מסוים והוא ההקשר הטיפולי, והיא לא בהכרח מופעלת מחוץ לחדר הטיפולים. יש לכך סיבות רבות אבל העיקריות שבהן היא שבחדר הטיפולים הפסיכולוג דורש מעצמו להבין, לנתח ולסייע לאדם שיושב מולו, אך מחוץ לחדר הטיפולים כל פסיכולוג הוא אדם, וכשהוא חי את חייו, כמו כל אדם, הוא לא בהכרח מנסה לחשוב כיצד להיטיב עם הצד השני, כיצד להבין את את הצד השני וכיצד לנתח את הצד השני. כמו שאני אומרת למטופלים שלי הרבה פעמים: נקווה שלא נתקל אחד בשנייה בכביש כי אתה עשוי לגלות בי צדדים שלא חשבת שיש בי…

מאז שהתחלתי לטפל בסקייפ גיליתי שורה חדשה של תגובות האופייניות לאדם שמגלה שמי שעומד מולו עובד כפסיכולוג בסקייפ.

תגובות אופייניות להיכרות חברתית עם פסיכולוג בסקייפ :
-"אז איך זה להיות פסיכולוג בסקייפ? לא חסר לך המגע האנושי?"
-"וואי! למה לא היה דבר כזה כשגרתי בצרפת והחבר שלי זרק אותי???"
-"יש סדרה כזאת עם פיבי מחברים!"
-"נו, זה באמת עובד?"
-"תגיד ת'אמת, נכון שבתור פסיכולוג בסקייפ אתה לובש חולצה יפה אבל מכנסיים של בית?"

אז אלו שאלות אופייניות שחלקן מצחיקות אבל כולן מבוססות על העובדה שאנשים סקרנים ובצדק, איך זה להיות פסיכולוג בסקייפ והאם טיפול פסיכולוגי בסקייפ יכול להוות תחליף טוב לטיפול פנים אל פנים. אני יכולה להגיד שעבורי להיות פסיכולוגית בסקייפ זה נפלא, וזו יכולה להיות חוויה טובה ומיוחדת לכל פסיכולוג, בתנאי שהוא יודע כיצד לעשות זאת על בסיס הידע המקצועי שהתפתח בשנים האחרונות בתחום זה. מבחינת התחושה, זה ברור שכייף לקבל מטופל בקליניקה נעימה עם כוס קפה וטישו שהכנתי מבעוד מועד, דבר שלא יכול לקרות כשהטיפול הפסיכולוגי בסקייפ, אך מצד שני, פסיכולוג שלמד כהלכה כיצד לטפל בסקייפ ויודע כיצד ליצור בשיחה את האינטימיות, הקרבה והחופש שיש בטיפול פנים אל פנים, מוצא את עצמו בדרך כלל שקוע בשיחה עד כדי כך שהוא שוכח שהאדם לא יושב מולו פיסית.
כל אחד מהמטפלים שהצטרפו ל"טיפול קרוב" הביעו חשש בהתחלה מלקיים טיפול פסיכולוגי בסקייפ. חלק מהפסיכולוגיות שלנו עברו את גיל 60 ואפילו את גיל 70, מחשבים אינו תחום מאד זמין להן, והחשש שלהן היה גדול. אחד הרגעים המשמחים עבורי עם כל מטפלת כזו שהצטרפה אלינו, הוא שיחת הטלפון שלאחר טיפול הסקייפ הראשון שלה:
"אני לא מאמינה על עצמי! דיברתי עכשיו שעה בסקייפ ותוך כמה דקות מתחילת השיחה לא שמתי לב בכלל שאני לא יושבת עם המטופל בחדר… לא האמנתי שזה יהיה כך אבל זה באמת מרגיש אותו הדבר!".
החוויה הזו רק מתעצמת כשהטיפולים ממשיכים ומסתיימים בהצלחה, והמטפלים נוכחים לדעת שגם כשהם מטפלים בסקייפ הם מצליחים לעזור באותה דרך ובאותה יעילות שבה הם עוזרים בקליניקה שלהם. בעיני יש בכך חוויה מאד מחזקת ומעצימה לפסיכולוג בסקייפ, שמגלה על עצמו שנוכחותו הטיפולית "עוברת מסך" ומצליחה להשפיע ולהגיע למרחקים בדרך חדשה.

אז לכל מי שרוצה לדעת אחת ולתמיד, זו ההזדמנות לענות על השאלות הנפוצות המופנות לפסיכולוגים בכלל ולפסיכולוגים בסקייפ בפרט:
-לא, זה שהלכנו ללמוד פסיכולוגיה לא אומר שאנחנו מתוסבכים (אבל זה גם לא אומר שלא).
-אתה לא צריך לחשוב על כל מילה בשיחה איתי כי אם אינך מטופל שלי, אין לי עניין מיוחד לנתח אותך (אלא אם ממש תבקש).
-כדי להיות פסיכולוג לא מספיקות שתי כורסאות (יש צורך גם ב: 5 שנות לימוד, 4 שנות התמחות, לעבור בחינה גדולה ולרכוש קופסת טישו).
-להיות פסיכולוג בסקייפ זה כייף באותה מידה שזה כייף להיות פסיכולוג בקליניקה, וזה גם יעיל באותה מידה. אם אתה הולך לפסיכולוג טוב שמתאים לצורך שלך, הוא יעזור לך באותה מידה בין אם בקליניקה ובין אם בסקייפ. אם אתה הולך לפסיכולוג שאינו טוב עבורך, הוא כנראה לא יעזור לך גם אם הפגישות יתקיימו אצלו בסלון.
-ורק על מידת ההתאמה בין סגנון החולצה לבין סגנון המכנסיים והנעליים של פסיכולוג בסקייפ אני לא מוכנה להרחיב. אשאיר זאת ליד הדמיון הטובה עליכם…

פסיכולוג בסקייפ

 FREUDIAN SLIPPERS