הדמיון בין המנטליות של המטפל והמטופל הם בעלי השפעה מכרעת על יעילות הטיפול.

ההבנה בחשיבות ההיכרות המעמיקה של המטפל עם הרקע התרבותי של המטופל מתפתחת בשנים האחרונות בתחום שנקרא   (Culturally sensitive therapy (CST) (1.

הדבר נכון בעיקר עבורנו הישראלים אשר היבטים שונים בתרבותנו הנם ייחודיים (לטוב ולרע) וקשה מאד להסבירם למי שלא צמח בתוכם. זה אחד היתרונות המרכזיים של פסיכולוג בסקייפ עבור ישראלים החיים בחו"ל.

ישנם מספר היבטים מרכזיים ובעלי אופי ייחודי למנטליות הישראלית שעשויים להוות "מוקש" בטיפול עם מטפל שאינו ישראלי:

-משמעות המשפחה הגרעינית והמורחבת

היחס של ישראלים למשפחתם המורחבת הנו שונה במידה ניכרת מהיחס של חברות מערביות אחרות. בארה"ב לדוגמא, מקובל ללמוד במרחק של כמה מדינות מההורים כבר בגיל ההתבגרות, דבר שמייצר קשרים עם הרבה פחות ציפיות ותלות. עבורנו הישראלים, לעבור מדינה גורר פעמים רבות רגשות אשם, טענות מבני משפחה ושאלות מורכבות בנוגע לאחריות והתמודדות כאשר יש קושי בקרב המשפחה שנותרה בארץ.

-משמעות השירות או אי השירות בצה"ל

הבחירה לשרת או שלא לשרת בצה"ל, התחושות שהשירות עורר בנו והזיכרונות הטבועים בנו מתקופה זו אינם לגמרי מובנים למי שלא חי בישראל. פעמים רבות מתעוררת שיפוטיות בקרב מטפל שאינו ישראלי נוכח השירות והמשמעות שלו, והדבר עשוי להקשות במידה רבה על תחושת הקבלה והקרבה הנחוצות בתהליך זה.

-זהות יהודית/ זהות ישראלית

ההתמקמות אל מול היהדות ואל מול הישראליות הנה מורכבת לישראלים בתקופתנו הן בארץ ובפרט מחוץ לישראל. הצורך לשמור על חיבור למקום בו גדלנו כילדים ולשזור זיכרונות ומנהגים מילדותנו אל תוך חיינו הבוגרים, מתנגש לעיתים קרובות עם תפיסות עולם שפתחנו לאורך השנים מתוך בעלי חוש ביקורת, היכרות עם גישות אחרות וחשיבה עצמאית.

מורכבויות אלה הנן ייחודיות לישראלים הנקרעים פעמים רבות בין זיקה לישראל לבין ביקורת רבה וקשה כלפיה.

הדיבור על כך עם מטפל שאינו ישראלי יכול להיות מאד מתסכל, שכן כמו שאדם יכול לצחוק על עצמו אך עשוי להיפגע אם האחר ילעג לו- כך גם הדיבור על מורכבות זו עם מטפל שאינו ישראלי עשויה להותיר את הדובר בתחושה של בדידות, חוסר הבנה ולעיתים אפילו תחת ביקורת ומתקפה. מאידך, פסיכולוג בסקייפ שגדל וחונך בישראל, יכול להבין ללא צורך בהסברים את הערכים ותפיסות העולם העומדות בבסיס הקשיים המתלווים לחיים כישראלי בחו"ל.

-השפעות של דור שני/שלישי לשואה

רבים מאתנו מושפעים מסיפור משפחתי ששורשיו נעוצים בדורות אחרים. בעת מגורים בחו"ל המפגש עם תכנים משפחתיים אלה עשוי להתעצם. פסיכולוג ישראלי בסקייפ יכול להבין בצורה קרובה יותר ולזהות נרטיבים אלה המשפיעים עלינו גם אם אנו לא בהכרח מזהים אותם בעצמנו.

-הגישה החינוכית המקובלת בישראל בהשוואה לגישות במדינות אחרות

במדינות מערביות שונות, קיימות גישות שונות לחינוך החל מרגע הלידה (סוגיות של הנקה, שינה, הרגעה). הנחות יסוד דומות בקרב המטפל וההורים הנן תנאי הכרחי לאפשרות להיעזר באיש מקצוע בסוגיות של קשר בין הורים לילדים.

במדינות מערביות רבות נהוגות גישות חינוכיות נוקשות יותר מבישראל. בגרמניה לדוגמא, הגישה המרכזית לפיה מתדרכים אימהות צעירות להניק את ילדיהן, מבוססת לוח זמנים נוקשה ופחות קשובה לבכי ולסימנים שמראה הילד. בישראל הגישה המרכזית מעט שונה.  בארה"ב לדוגמא, הגישה החינוכית שמה לעיתים פחות דגש על הצבת גבולות לילדים בהשוואה לגישה המרכזית בישראל. פערים אלה מביאים לאי הבנות מהותיות בין הורים ישראלים המעוניינים בעזרה מקצועית לבין אנשי המקצוע המקומיים.

-העידוד הישראלי להביא ילדים לעולם

זה לא סוד שישראל היא החברה המערבית המעודדת ילודה בצורה הקיצונית ביותר. המסרים החברתיים, המשפחתיים והרפואיים בישראל יוצאים מנקודת הנחה שכל אישה אמורה להביא לעולם ילדים. יש לכך המון השלכות ואחת מהן היא העובדה שהערך העצמי של נשים וזוגות בישראל מבוסס במידה רבה על ה"הצלחה" בהרחבת המשפחה. הקונפליקט שישראלים רבים מצויים בו בין ה"סטנדרט" הישראלי להביא ילדים לבין תפיסות בהן יש מקום גם לבחור שלא לעשות ילדים- הוא קונפליקט שפחות ברור למטפלים שאינם ישראלים. מטפל שחי במנטליות אירופאית לדוגמא, בה הבאת ילדים היא פחות סטנדרטית, לא מבין מה הם הכוחות המשפחתיים והחברתיים המופעלים על אשה ישראלית הבוחרת שלא להביא ילדים לעולם.

גם אם נחשוב שעדיף שהמסרים בישראל יהיו אחרים- המציאות היא שכאשר זוגות ישראלים נתקלים בקושי להביא ילדים- מידת החרדה והדאגה שמתעוררות בהן וכן המוטיבציה הגבוהה לשינוי המצב- גם הן שונות פעמים רבות מאלו הנהוגות במדינה בה שוהה הזוג.

כך קורה, שנשים בשנות ה 30 לחייהן שזקוקות לתמיכה רגשית בעת בטיפולי פוריות, לא בהכרח זוכות להבנה מצד מטפלים מקומיים בנוגע למידת הדחיפות והכאב שהן חוות.
הטיפול אצל פסיכולוג בסקייפ לעומת זאת, מאפשר לאשה ישראלית לקבל טיפול ממטפל ישראלי שמבין את ההקשר התרבותי וה"לחץ" היהודי- ישראלי המופעל על נשים ישראליות גם אם הן כבר לא חיות בישראל.

לסיכום, קיימת חשיבות מכרעת להיבטים שונים של קרבה ודמיון תרבותי בין המטפל למטופל ובפרט כאשר המטופל מגיע מרקע ישראלי רווי מטען היסטורי ותרבותי ייחודי. הבחירה בפסיכולוג בסקייפ מאפשרת להפקיד את הנושאים היקרים לך בידי מטפל ישראלי שמבין בדיוק את המצע החברתי תרבותי שגדלת בו, ומנקודה זו יכול לסייע לך בצורה טובה ומעמיקה ביותר. 

1. Hall, Gordon C. Nagayama.

Psychotherapy research with ethnic minorities: Empirical, ethical, and conceptual issues.

Journal of Consulting and Clinical Psychology, Vol 69(3), Jun 2001, 502-510.