פסיכולוג בסקייפ לקהילה

קהילה על הספה: פסיכולוג אונליין לקהילות ישראליות בתפוצות

אומרים כי "טוב שכן קרוב מאח רחוק". הדבר נכון במיוחד כשחיים במדינה אחרת.

עבור מאות אלפי ישראלים החיים בחו"ל, הקהילה הישראלית מקבלת משמעות מרכזית בחיי היומיום ובייחוד בחגים ובאירועי חיים מיוחדים. מחקרים מראים כי בעבור מהגרים, לקהילה תפקיד חשוב בהגנה על בריאותם הנפשית ואפילו הפיסית של חבריה והדבר נכון במיוחד כאשר הקהילה היא קהילת מהגרים במדינה זרה.
ישנן קהילות הפועלות באופן מסודר ומארגנות מפגשים, חוגים, שבט צופים, חוגגות חגים משותפים וכו'. מאידך ישנן קהילות בהן אין פעילות מוסדרת אך קיימת פעמים רבות חברות, ערבות הדדית ותמיכה בין משפחות ישראליות. המשך קריאה…

טיפול פסיכולוגי באינטרנט

ליווי הריון ולידה באינטרנט על ידי דולה שהיא גם פסיכולוגית אונליין. וואללה?? וואללה!!

לדבר על ליווי לידה אונליין, בדיוק כמו טיפול פסיכולוגי אונליין היה בוודאי נשמע כמו סוג של בדיחה לפני עשור. היום טיפול פסיכולוגי אונליין הנו עניין שהופך ליותר ויותר מקובל אבל כששומעים על ליווי לידה אונליין, זה עדיין נשמע מוזר או לפחות מעט מפתיע… אז נעשה קצת סדר:

ליווי הריון באינטרנט ע"י דולה שהיא גם פסיכולוגית אונליין

בואו נודה באמת. אחות מעקב ההריון של כולנו היא גוגל. כיום יש המון המון המון מידע באינטרנט שמסייע לך במהלך ההריון להבין מה קורה לך ולהיטיב עם עצמן ועם העובר שלך. כמובן שגם אם את חיה מחוץ לישראל, את משתמשות באותם אתרים ונהנית משפע המידע. העניין הוא שלא קל לברור מתוך כל האינפורמציה מה הן המלצות מועילות ואילו המלצות אינן מועילות או אף מהוות סכנה לאם ולעובר, ואולי נתקלת בבעיה זו. כמו כן, אם במהלך ההריון את לא נמצאת בישראל, חלק גדול מהטיפים לא יוכלו לסייע לך בתוך מערכת רפואית עם כללים ומנהגים אחרים. נשים רבות ואולי גם את, מרגישות לכן, שהריון בחו"ל הוא אתגר כפול. ישנן כמובן מדינות בהן התחושה היא נפלאה ובטוחה, ואם את חיה בהן, אולי את נהנית משירותי ליווי הריון מצויינים ורגישים לצרכייך. במידה וזה המצב – את יכולה לעבור למאמר אחר :) אם את עדיין איתנו, סימן שאת חיה במדינה שליווי ההריון בה הוא קצת יותר מאתגר וזר, והרגישי בנוח, זה מה שמדווחות לנו רוב הישראליות שחיות בחו"ל. המשך קריאה…

"והגדת לבנך ביום ההוא" או: מה הורים יכולים לעשות כדי למנוע מקרי תקיפה מינית?

מכל עבר אנו שומעים על פגיעות ותקיפות מיניות מחרידות. בבתי הספר, ברחוב, בשיעורים פרטיים, בתנועות הנוער, פשוט בכל מקום.
כהורים אתם וודאי מרגישים שיש לכם אחריות גדולה למנוע מקרים כאלה בקרב ילדיכם. ואיך זה בדרך כלל נעשה? אתם כהורים לוקחים לשיחה את הבת שלכם כשהיא בת 3, ומסבירים לה שלאף אחד אסור לגעת בגוף שלה. בגיל 12, מסבירים למה לא כדאי ללכת לבד בחושך ובגיל 16 מזהירים מפני ידידים שרוצים להשמיע לה מוסיקה בחדרם. 

אבל… מי הם הפוגעים? להם אין הורים? הם לא היו גם כן בני 3?
כן כן אני יודעת. הילד שלכם מקסים, וערכי וחיובי ולעולם לא היה עושה דבר כזה.

האמנם?

המשך קריאה…

יעוץ זוגי

יעוץ זוגי אונליין וטיפול זוגי אונליין: מצא את ההבדלים

זוגות רבים מחליטים בשלב כלשהו בקשר, להיעזר באיש מקצוע. הסיבות לכך יכולות להיות רבות: משבר של בגידה, דיכאון של אחד מבני הזוג, חרדה של אחד או שני הצדדים מהתקדמות הקשר, מריבות מרובות, קשיים בהסכמה על התנהלות מול הילדים ועוד. כאשר בני הזוג חיים בחו"ל ומעוניינים באדם שמכיר את התרבות ממנה הם מגיעים ואת השפעות המגורים במדינה זרה – הם מחפשים פעמים רבות טיפול זוגי מרחוק (טיפול זוגי באינטרנט). ישנם זוגות רבים הפונים לאיש מקצוע דווקא בתחילת הקשר כשהכל עוד טוב,  כדי ליצור בסיס זוגי איתן וזה לדעתנו צעד נכון, חשוב וכדאי. בין אם בתחילת הקשר ובין אם אחרי 3 ילדים ו 8 נכדים, על מנת לבחור את סוג המענה הנכון, יש להבין את ההבדלים בין המונחים טיפול זוגי ויעוץ זוגי (או בין טיפול זוגי אונליין ליעוץ זוגי אונליין במקרה שלנו), אם כי נציין מראש שהגדרתם איננה חד משמעית ולא ממש מעוגנת בחוק בישראל.

מה ההבדל בין יעוץ זוגי  אונליין לטיפול זוגי אונליין וכיצד לדעת מה מהם יותר מתאים למצב של בני הזוג?
יעוץ זוגי לעומת טיפול זוגי – הבדלים בהכשרת המטפל
היבט אחד שמבחין בין יעוץ זוגי לטיפול זוגי, הוא טכני לחלוטין והוא הכשרת והסמכת המטפל.
על מנת להיקרא מטפל זוגי בישראל, יש לעבור לימודים נרחבים, לטפל תחת הדרכה מאות שעות ולאחר שנים רבות של למידה וניסיון, ניתן לקבל הסמכה מהאגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.
כמובן שיש יתרונות רבים לבחירת מטפל שעבר הכשרה מעמיקה וקבל הסמכה מתאימה, אך לעיתים ניסיון של מטפל ספציפי או אישיותו יכולים בהחלט להוות סיבה טובה לפנות אליו ליעוץ זוגי גם אם איננו בעל הסמכה של מטפל זוגי.
ישנם קורסים שונים, לימודי תעודה והכשרות רבות לייעוץ זוגי, כך שמי שמסיים הכשרה כזו יכול להיקרא יועץ זוגי מפני שעל מנת להיות יועץ זוגי אין צורך בהסמכה מאיגוד מסודר. לפיכך ישנם יועצי זוגיות רבים שההכשרה שלהם אינה נרחבת אך אנשים פונים אליהם בשל המלצות שקבלו על אותו מטפל או מחוסר היכרות עם ההבדל בין יועץ זוגי למטפל זוגי.

יעוץ זוגי אונליין לעומת טיפול זוגי אונליין – הבדלים באופי התהליך
דרך נוספת לראות את ההבדל בין יעוץ זוגי לטיפול זוגי קשורה לתהליך עצמו. כשמדברים על יעוץ זוגי, מדובר בד"כ על מפגש אחד או מספר מפגשים בודדים, שמטרתם לענות על שאלה ספציפית, לתת חוות דעת על נושא ספציפי. הנושא יכול להיות גדול מאד כמו "האם אנו מתאימים כזוג", אך הפנייה אל היועץ תהיה על מנת לקבל ממנו סוג של עצה או תשובה הנגזרת מהאופן שבו הוא מתרשם מהסיטואציה.

טיפול זוגי לעומת זאת, הנו תהליך שאינו בהכרח ארוך יותר מייעוץ אך הדגש בו הוא על תהליך של שינוי שבני הזוג עושים על בסיס המפגשים עם המטפל. אם ביעוץ זוגי בני הזוג מתארים ליועץ את תמונת המצב והוא מנסה לחוות דעה או לכוון את הזוג מה לעשות באותה נקודה, הרי שבטיפול זוגי המטפל ייתן לזוג כלים, שעורי בית או פשוט יציע להם דרכי הסתכלות שונות על המצבים הבעייתיים, אותם הם יצטרכו לתרגל במהלך השבוע.

הן בטיפול זוגי אונליין והן בייעוץ זוגי אונליין גורם חשוב להצלחת הטיפול הוא החיבור של בני הזוג למטפל/ת תוך תחושה של שני הצדדים שהיא רואה אותם ורוצה בטובתם. ביעוץ וטיפול זוגי אונליין, יכולה להיווצר בהתחלה תחושה של ריחוק ביחס למטפל מעצם העובדה ששני בני הזוג יושבים באותו חדר, אך והמטפל "מבודד" מעבר למסך, אבל מטפלים המיומנים בטיפול זוגי אונליין, יודעים להנכיח את עצמם וליצור את הקשר כך שמתקיימת חוויה עוטפת, מחזיקה ונוכחת למרות היבשות שמפרידות בין הזוג לבין המטפל.

 

 

 

איך לדבר עם ילדים בתפוצות על יום השואה ויום הזיכרון?

כמה קשה להיות הורה ישראלי מחוץ לישראל ברצף העמוס רגשית של יום השואה, יום הזכרון ויום העצמאות. כשחייתם בארץ, מערכת החינוך, ערוצי הטלויזיה והאווירה הכללית העבירו הרבה מהמידע והמסרים לילדיכם, ואתם אולי נדרשתם לענות על כמה שאלות, לדאוג לחולצה לבנה ולקנות ספריי קצף.
מרגע שהתא המשפחתי שלכם עבר לסביבה לא ישראלית – פתאום, אם לא תספרו ולא תדגישו ולא תציינו- הילדים לא יכירו את הסיפורים והמשמעות. נוסיף עוד מורכבות. בארץ נרטיב נפוץ סביב ימים אלה הוא: הייתה שואה, לכן הבינו שצריכה להיות מדינה ליהודים, לכן חשוב להגן עליה גם במחיר של אובדן חיים, אך ההצדקה לכך היא עצמאותה של המדינה. ואילו ילדיכם- נוכחו לדעת שיהודים יכולים לחיות מחוץ לישראל ולא קורה להם כלום, הכירו מציאות בה לא כולם מתגייסים לצבא ופתאום דברים שהיו ברורים מאליהם עוברים מחשבה וארגון מחדש.
אנסה להתייחס כאן לכמה נקודות שתוכלנה להאיר לכם חלק מהדרך ולסייע לכם לבחור דרך מתאימה לשוחח עם ילדכם על ימים עמוסים אלה.
מאיזה גיל לספר את האמת?
אחת השאלות הנפוצות בימי זיכרון היא מאיזה גיל לספר לילדים על מוות בכלל ועד כמה להסביר על יום השואה והזיכרון בפרט כשחיים מחוץ לישראל. ההנחיה הכללית היא לספר לילד תמיד, וכבר מגיל צעיר את האמת ברמה שבה הוא יכול להבין. זה בסדר להכניס לשיחה מילים שבשלב הזה אין לו הרבה הבנה לגביהן, שהרי כך בהדרגה נבנית ההבנה סביבן. אבל למרות ההנחיה הזו הפחד שלכם כהורים הוא גדול. כמה קשה ומפחיד לחשוף את ילדך לעובדה שהוא מגיע ממדינה בה אוטובוסים מתפוצצים וחיילים נופלים, וכמה קשה לדבר על השמדת היהודים מחוץ לישראל, כשאתם חיים בישראל. ולענות להם על: גם אני אתגייס לצה"ל? אני חייב? כדאי לי?
התגובה שלכם תושפע מאד מגיל הילד, אבל באופן פרדוכסלי דווקא לילדים רכים קל יותר לקבל דברים כפי שהם ולשמוע בקווים כלליים על ההיסטוריה הקשה. כיוון שההבנה של הילדים בשלב זה אינה מלאה, וכיוון שהם לא מכירים את כל הסיפורים הקשים שאתם מכירים- עבורם המילים "חללים", "חיילים שנפלו" ואפילו "חיילים שמתו"- הן מילים פחות טעונות. ניתן לדוגמא להגיד לילדים ש"יום הזכרון זה יום שבו אנחנו זוכרים חיילים שמתו במלחמות וחשוב לנו לזכור אותם". זה יכול להספיק. בכל שנה, תתווסף הבנה נוספת וירקם סיפור ברור יותר.

תאום גרסאות בין ההורים
כיוון שבהיעדר מידע מבחוץ מה שילדיכם ישמעו מכם ישפיע באופן מהותי על תפיסתם את הימים הללו, חשוב שאתם כהורים תשבו לקראת אותם ימים ותשוחחו על האופן שבו כל אחד מכם רוצה להבנות את הסיפור. אמנם כתבתי "תיאום גרסאות" אך הכוונה היא שכל הורה ידע מה הילדים עשויים לשמוע מההורה השני, גם אם זו גישה סותרת.

ומה עם שאלות שגם למבוגרים עוד אין עליהן תשובה?
החל מגיל 8-9, לילדים יש יכולת טובה יותר להבין מורכבות וחשוב לפתח אצלם את היכולת הזו. לכן, במקומות בהם אתם מרגישים לא חד משמעיים, זה בסדר להגיד שגם אתם חושבים על הנושא אבל לא תמיד יש לכם מסקנה.

למה חשוב לספר על קרובי משפחה או מכרים שנספו בשואה במערכות ישראל?
אתחיל בסיפור אישי. היה לי דוד, הבעל של דודתי האהובה ואביו של בן דודי, שנהרג במלחמת יום כיפור לפני שנולדתי ולא זכיתי להכירו. אני זוכרת כילדה תמונות שלו אצל סבתא במטבח ואצל דודה שלי על הקיר. לא הבנתי בדיוק של מי התמונה ולמה היא שם אבל אני זוכרת את הפעם הראשונה ששאלתי את דודה שלי מי זה, תוך כדי שהיא הניקה את התינוק שזה עתה נולד לה מבעלה השני. היא רק אמרה לי: "זה חנן", והסתכלה חזק חזק לתוך התמונה. כמעט נבלעה בה. איכשהו הרגשתי שחשוב לדעת מי זה, וזכרתי לשאול את אמא שלי כשהגעתי הביתה. אני זוכרת את הרגע הזה שבו היא ספרה לי שדודה שלי הייתה נשואה לחנן שנהרג, ושהוא האבא של בן הדוד הגדול שלי. אני גם זוכרת את התחושה המוזרה שעלתה בי כשהבנתי שבמשך שנים כולם ידעו משהו כל כך ממש חשוב שאני לא ידעתי.
אני אנסה להסביר את הנקודה הזו: מרגע שילד חווה פעם אחת מצב שבו הוא מגלה פרט מידע שמטלטל את עולמו – הוא חי בתחושה שתמיד יכול להגיע נתון שיהפוך את כל מה שהוא יודע. כלומר, העובדה שילד מגלה בגיל מאוחר יחסית על בן משפחה שנפל – מערערת את תחושת הביטחון הכללית שלו במבוגרים שסביבו ובתמונת העולם שהוא מכיר. לכן חשוב לדבר ולהגיד את המילים גם בגיל שהילד עדיין לא מבין אותן, ולאפשר לשמעות להיבנות סביבן בהדרגה. כך גם ביחס לבני משפחה שחוו את מלחמת העולם השנייה על בשרם.

"אמא, זה יכול לקרות גם לי?"
המשך קריאה…

תלישת שערות בקרב ילדים – (טריכוטולומניה)- מדריך להורים והיכרות עם מפלצת השערות

תלישת שערות בילדים (או בשמה המקצועי טריכוטולומניה), היא תופעה נפוצה המדאיגה הורים רבים.

בדומה לכסיסת ציפורניים, גם כאן לרוב הדבר קורה בהיסח הדעת והילד חש תסכול רב על כך שלא יכול להפסיק. הגישה הרווחת היא שמדובר בתופעה שיש לה בסיס רגשי של חרדה או דיכאון ושזו הדרך של הילד לנסות להרגיע את עצמו. הטיפול המומלץ כיום הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, אך לתפיסתנו, טיפול זה אשר אכן יעיל כדי להפחית את התופעה – מחמיץ את הטיפול ברגש שהילד חווה בעוצמה גבוהה ושהוביל להתנהגות זו.
לפיכך, אנו ממליצים דווקא לעבוד בצורה הפוכה לכאורה : ראשית, לקיים הדרכת הורים אשר תסייע להורים להעצים את הילד מבחינה רגשית ולהוסיף לכל המערכת המשפחתית רוגע ובטחון. במקביל אנו ממליצים לעשות עבודה התנהגותית בגישה שגם היא מעצימה ושמה את הילד במרכז כמי שיביא את הפתרונות והרעיונות לטיפול בו. להלן ההנחיות להורים שרוצים לסייע לילדיהם להפסיק לתלוש. הנחיות אלו לא מחליפות את הצורך להבין ממה נובעת מצוקת הילד וזה בירור שיש לעשות עם איש מקצוע. עם זאת,  הן בהחלט יכולות לתת קווים מנחים לעבודה בבית ולעיתים יכולות לסייע בפני עצמן.
אנו מניחים שתלישת השערות נועדה להרגיע בעת מצבי לחץ. הבעיה היא שהיא גורמת לנזק כמובן.
לכן, יש כמה חלקים עקרוניים לתהליך עם הילד:  המשך קריאה…

השפעת השימוש בטאבלטים על ילדכם. אזהרה – זו לא כתבה שתשמח אתכם…

מדוע כדאי לאסור על ילדים מתחת לגיל 12 את השימוש במכשירים טכנולוגים 

מתבסס על מאמר שפורסם בתאריך 6.3.2014 על ידיCris Rowan , מומחית לריפוי בעיסוק של ילדים  באתר האמריקאי להורות: .Huffingtonpost.com

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים והאגודה הקנדית לרפואת ילדים קובעות שאסור שפעוטות בגילאים 0-2 שנים ייחשפו בצורה כלשהי לטכנולוגיה (טלפונים סלולריים, אינטרנט, איי-פד, טלוויזיה), בגילאים 3-5 שנים  מומלץ שהחשיפה תוגבל לשעה אחת ביום, ושבגילאים 6-18 שנים תוגבל החשיפה לשעתיים ביום (AAP 2001/13, CPS 2010). ילדים ובני-נוער משתמשים בטכנולוגיה פי 4-5 מהכמות המומלצת, עם תוצאות חמורות ולעתים קרובות מסכנות חיים (Kaiser Foundation 2010, Active Healthy Kids Canada 2012).   מכשירים המוחזקים ביד (טלפונים סלולריים, מחשבי-לוח [טאבלטים], משחקים אלקטרוניים) הגדילו בצורה דרמטית את הנגישות ואת השימוש בטכנולוגיה בקרב ילדים מאוד צעירים (Common Sense Media, 2013). הכותבת, הנה מרפאה בעיסוק לילדים, והיא יוצאת בקריאה להורים, למורים ולממשלות לאסור על ילדים מתחת לגיל 12 את השימוש בכל המכשירים המוחזקים ביד. להלן 10 סיבות המבוססת על מחקרים לאיסור זה עליו היא ממליצה.

1. גדילה מהירה של המוח

בגיל שבין השנים 0 ו- 2, מוחו פעוט גדל פי שלושה, וממשיך במצב של התפתחות מהירה עד לגיל 21 שנים (Christakis 2011). ההתפתחות המוקדמת של המוח נקבעת על ידי גירויים סביבתיים, או העדרם. חשיפת-יתר לטכנולוגיות (טלפונים סלולריים, אינטרנט, איי-פד, טלוויזיה) היוצרת גירוי למוח המתפתח, הוכחה כקשורה ל: ירידה ביכולת הביצוע של משימות, הפרעת קשב, עיכובים קוגניטיביים, קשיי למידה, אימפולסיביות מוגברת ויכולת מופחתת לוויסות עצמי (המתבטאת לדוגמא בהתקפי זעם) (Small 2008, Pagini 2010).

2. עיכוב בהתפתחות

השימוש בטכנולוגיה מגביל את התנועתיות, דבר שיכול לגרום לעיכוב בהתפתחות. אחד מתוך שלושה ילדים נכנס לבית-הספר עם עיכוב התפתחותי, דבר המשפיע באופן שלילי על רכישת יכולת קריאה וכתיבה ועל הישגים אקדמיים (HELP EDI Maps 2013). תנועה הוכחה מגבירה את תשומת הלב ואת היכולת ללמוד (Ratey 2008) ולכן השימוש בטכנולוגיה מתחת לגיל 12 שנים מזיק להתפתחות הילד וללמידה בכך שהוא מצמצם את התנועתיות בהשוואה למצב בו אין שימוש במכשירים אלה (Rowan 2010).

המשך קריאה…