חמישים גוונים של רילוקיישן או: עם איזה אנשים כדאי להתייעץ לפני שעוברים לארץ אחרת?
סוגי המעברים לחו"ל שהיו שכיחים בעבר
במשך שנים רבות, עד לשנות ה 90 לערך, הכירה החברה הישראלית שלושה סוגים עיקריים של מעבר לחו"ל:
- מעבר לצורך לימודים – מעבר זמני, לרוב ללימודי רפואה במזרח אירופה,
- מעבר לצורך זוגיות – פעמים רבות היכרות שנוצרה בטיול אחרי הצבא והמשיכה,
- מעבר לצורך הקמת עסק או חיפוש עבודה בחו"ל.
מי שעזבו לצמיתות נקראו במשך תקופות ארוכות בשמות גנאי כגון "נפולת נמושות" או באופן אלגנטי יותר: "יורדים", מושג המחזיק בתוכו משהו מהיחס של ישראל להגירה, שכן אפילו המונח עצמו בו משתמשים כדי לתאר את המעבר לארץ אחרת מדגיש את ישראל, המקום ממנו "יורדים", ולא את היעד – המקום אליו מגיעים.
סוגים חדשים של מעבר לחו"ל בעשורים האחרונים ובפרט בשנים האחרונות – האם כולם אותו הדבר?
בעשורים האחרונים, המצב שונה בתכלית. מקומות עבודה גלובליים החלו להציע לעובדיהם רילוקיישן מטעם למספר שנים, אנשים רבים עושים דוקטורט או פוסט דוקטורט בחו"ל, משפחות רבות טסות לטיול של כמה חדשים או שנים סביב העולם, בשל שינוי בחוקים אנשים רבים הוציאו דרכונים אירופאים ורוצים להתנסות במגורים בחו"ל למשך תקופה, ועוד.
בשנות ההפיכה המשפטית ובפרט לאחר שבעה באוקטובר, החלו מעברים מסוג שונה אל מחוץ לישראל. אנשים רבים קבלו החלטה פתאומית לעבור לארץ אחרת או להקדים מעבר שהיה מתוכנן לשנים הבאות בשל חשש מהמצב הפוליטי והבטחוני או כי מצאו את עצמם מתמודדים עם טראומה קשה או עם פינוי מבתיהם. אנשים אלה, ופעמים רבות משפחות אלה, ומצאו את עצמם במציאות חיים חדשה ללא הכנה מספקת, ועם לב שבור על מה שקורה במדינה שהשאירו מאחור.
המשך קריאה…