לך תסביר לילד שלך שהוא בסגר בגלל מגיפה עולמית

רוצים לדעת איך נכון להסביר לילד שלכם שהוא בסגר בגלל מגיפה? ובכן, בלי המילים "סגר" או "מגיפה"…

אנחנו נמצאים בתקופה שלא היה דומה לה בתקופת הילדות או ההורות שלנו, ומוצאים את עצמנו נדרשים לאלתר מציאות ולהסביר אותה לילדינו, כאשר אנו עצמנו לא מבינים אותה עד הסוף ולא יודעים לאן היא תוביל.

הורים רבים מצויים בימים אלה במתח גדול ובדאגה עמוקה, המשפיעים  בין היתר, על יכולתם להכיל את הצרכים של ילדיהם. אם אתם חלק מאותם "הורים רבים" אנא, אל לכם להרגיש אשמה. להיפך. יש משהו מאד הגיוני וטבעי בכך שילדינו חשופים באופן אותנטי גם לבלבול ולחשש שלנו כבני אדם. עם זאת, טבעי גם שאנו כהורים, רוצים להיות מסוגלים לבחור מתי וכמה ברצוננו לחשוף את ילדינו לכאב ולבלבול שלנו.

מטרת המאמר הזה היא לעזור לכם, ההורים לחשוב על המילים שאתם בוחרים להשתמש בהן ביניכם לבין עצמכם ובשיח עם ילדיכם, בחושביכם ובדבריכם על התקופה המורכבת הזו. למילים בהן אתם בוחרים להשתמש, יש השפעה עצומה על העולם הרגשי של הילדים שלכם ועל האופן שבו הם יבינו, יפנימו ויזכרו את התקופה הזו בהמשך חייהם.

מעבר לכך, יש לנו ההורים הזדמנות מיוחדת לרתום את הדיבור על משבר הקורונה ליצירת עולם פנימי בריא ועשיר אצל ילדינו.

המשך קריאה…

יושבת ב"ישיבה הכועסת" שלך ובן זוגך לא מבחין בכך? הגיע הזמן שתגלי אם זו באמת אשמתו…

מבוסס באופן חלקי על מאמר מתוך Psychology  Today   23 למרץ 2014 הנכתב על ידי  דוקטור בלה דה-פאולו.

המונח שפת גוף טומן בחובו את הנחת היסוד הרווחת שרק מלצפות באדם ניתן להסיק דברים עליו, על מצבו הנפשי ואפילו על כוונותיו. מחקרים חדשים מראים שהדבר לא בהכרח כל כך פשוט.

רובנו  נוטים לחשוב שאנו יכולים להסיק מה אנשים אחרים חושבים ומרגישים, מבלי להקשיב כלל לתוכן המילים הנאמרות. העיניים נתפסות כחלונות לנשמה, תנוחת הגוף לכאורה מסגירה, שפת הפה התחתונה שנראית קצת רועדת ונפולה כבר מספרת את הסיפור כולו . כאילו שגם אם לא נקשיב למילים עצמן,  מצב הגוף וטון הדיבור יספקו מידע ממש כמו שיכול לספק התוכן עצמו. האמנם?
דוקטור דה-פאולו התמחתה בפסיכולוגיה של ההטעיה ובאבחון הטעיות דרך שפת הגוף. כמו כן, היא לימדה שנים רבות קורסים בתחום התקשורת הלא מילולית. היא מציינת כי היא כמובן עודה מאמינה בכך שסימנים בלתי מילוליים קשורים קשר הדוק למחשבות ורגשות, אך הבעיה העיקרית שהיא מעלה היא שברוב המקרים הפרשנות שלנו לרמז הלא מילולי היא מוגזמת או שגויה.
המשך קריאה…

איך לנצל את הרילוקיישן ללימודים, שינוי קריירה או הפיכת תחביב להכנסה

אחד הקשיים המרכזיים במעבר לחו"ל הוא כמובן ההיבט התעסוקתי. היבט זה נוח וקל עבור האדם שבגינו הרילוקיישן מתקיים, אך עבור בן או בת הזוג פעמים רבות המצב הפוך בתכלית. בן או בת הזוג נעקרים מעבודתם, חייהם ומשפחתם הרחבה ועוברים לסביבה חדשה שבה אין בהכרח ערך להישגיהם המקצועיים הקודמים. במדינות רבות קשה להשיג אשרות עבודה, וגם אם ניתן להשיג, ישנם מקצועות שדורשים הסמכה מקומית (כמו תחומים טיפוליים, תחום המשפטים וכדומה).

פער זה בין שני בני הזוג עשוי ליצור מתחים ואף להביא לסיום עגום של הרילוקיישן. מה שברצוני להציע יכול להרגיז ברגע הראשון. אין דבר יותר מעצבן מאשר אדם שבא ואומר לנו שהסבל שלנו הוא למעשה הזדמנות למשהו חדש וטוב יותר. ובכל זאת אני הולכת להגיד לכם שהקטיעה הפתאומית הזו ברצף הקריירה שלכם הוא הזדמנות אדירה. למה אני אומרת את זה למרות שזה מרגיז? כי ברילוקיישן  זה פשוט מוכח כנכון פעם אחר פעם, בניגוד לתחומים רבים בהם המשפט הזה נשאר רק מרגיז אך ריק מתוכן אמיתי. אז נצא לדרך ואני מקווה שבסופה תכעסו עלי פחות.

לימודים במוסד מקומי

המשך קריאה…

איך להיות מאושר? מסקנות ממחקרים על אושר

לכולנו ברור שממש משתלם להיות מאושרים. זה יותר זול, בריא וכייף, אבל לצערי אני שומעת על יותר ויותר אנשים שוויתרו על האפשרות להיות מאושרים. משפטים כמו "החיים הם הרבה קושי ורגעים קטנים של אושר" נשמעים בגרסאות שונות, וכשאדם אומר לכם שהוא מאושר, תודו שאתם בדרך כלל סקפטיים…
למה? כי אף אחד לא מסביר לנו איך להיות מאושרים.

אנסה להביא כאן את עולם המחקר על אושר ליישום נגיש להגדלת האושר שלכם. אבל אזהרה חשובה קודם לכן למניעת אכזבות: נראה שהדברים שאכן הוכחו כמגדילים את האושר שלנו הם ממש ממש ממש פשוטים. ממש בהישג ידנו וממש קלים ליישום. למה זו אזהרה? כי הם כל כך פשוטים שאנשים לעיתים נוטים לקרוא את ההוראות ולחשוב שזה מספיק גם בלי לבצע אותן. וזה הבדל מאד מאד חשוב! 

אז להלן משימה קלה שהוכחה כמגדילת אושר באופן מובהק.
כל לילה לפני השינה, כתבו (ואם אין כוח אז חישבו) על 3 דברים טובים שהתרחשו במהלך היום שחלף, והגדירו כיצד תרמתם לכך שהם התקיימו בחייכם.
לדוגמא:
אם בקרה אותי היום חברה נחמדה, אז אכתוב שדנה בקרה אותי ושהקשר שלי לזה הוא העובדה שאני משתדלת להשקיע בחברות איתה.
אם הלכתי לשיעור יוגה שנהניתי ממנו אז אכתוב את זה ושהקשר שלי לזה הוא שבחרתי לעשות מאמץ ולדאוג לבריאות שלי במקום לשבת בבית.
אם היה לי רגע של תחושה נעימה בעודי נוהגת ברכב ושומעת רדיו, אכתוב את זה ושהקשר שלי לזה הוא שאני יכולה להנות משיר טוב ולהעריך אותו.

המשך קריאה…

גם ברילוקיישן מחשבה יוצרת מציאות

מה אתה חושב כשאתה קם בבוקר?

בשנים האחרונות שמענו רבות את האימרה: "מחשבה יוצרת מציאות".  גישות רבות מתייחסות לרעיון זה. ארצה לתת לכם טעימה לאופן שבו הפסיכולוגיה הקוגניטיבית התנהגותית רואה את השפעת המחשבות שלנו על הרגשות והמעשים שלנו.

כל אדם חושב בממוצע כ 40,000 מחשבות ביום. רובן מתהוות מבלי שנעצור לחשוב עליהן ולסקור את השפעתן עלינו.

נתחיל בניסוי (שלוקח כ- 20 שניות)

– אני מזמינה אותך למנות 5 מילים הקשורות לפחד וכאב ולחשוב על אדם/ זיכרון/סיפור המתקשר לך עם כל מילה.

-סיימת? מה מצב הרוח שלך כעת? מה התחושה בגוף?

– אני מזמינה אותך למנות 5 מילים נעימות ומשמחות הקשורות לכייף ורוגע, ולחשוב על אדם/ זיכרון/סיפור המתקשר לך עם כל מילה.

-סיימת? מה מצב הרוח שלך כעת? מה התחושה בגוף?

וודאי הבחנת שההשפעה החיובית והמרגיעה של מילים המתקשרות לנו עם זיכרונות נעימים היא מידית,  וכך גם השפעת המילים והזיכרונות הקשים.

המשך קריאה…

אכילה רגשית בקרב ילדים

בשנים האחרונות, אכילה ומשקל הנם נושאים המעסיקים ילדים מגיל צעיר מאד. הורים רבים לילדים הסובלים מאכילה רגשית ועודף משקל, מתקשים למצוא דרך טובה לסייע לילד להתמודד עם הבעיה מבלי לפגוע בדימויו העצמי ומבלי להיתפס כביקורתיים כלפיו. על מנת למצוא את שביל הזהב בעניין זה, יש בראש ובראשונה להבין טוב יותר את התופעה.

המניעים לאכילה רגשית אצל ילדים 

בהאכלה של אם את תינוקה, מתפתחת התשתית ליצירת קשר ולגיבוש האמון בבני אדם ובעולם. בגילאי הילדוּת, האוכל מוצג לילדים כפרס ("אם תתקלח תקבל שוקולד"), כמקור לפיצוי ("נפלת? קח במבה"), נחמה או "סתימת פיות" ("קח סוכריה ותפסיק לבכות"), וגם כחלק בלתי נפרד מביטוי של שמחה בימי הולדת, בטיולים ובחגים. תקשורת ההמונים גם היא תורמת את חלקה בכך שמזון מוצג בפרסומות כמשמח, כלומר כעונה על צרכים רגשיים ולא פיסיים.

האוכל נתפס מגיל צעיר כמקור נוח לנחמה ולשיפור מצב הרוח. לפיכך כל חסך רגשי, תסכול או פגיעה יכולים לעורר את הדחף לפנות למזון. ככל שהילד מתקשה לווסת את רגשותיו ולהיעזר בהוריו להרגעה-כך תתחזק הפנייה למזון כמענה לצרכים הרגשיים הבלתי מסופקים. 

המשך קריאה…